דהן סגל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה.

טענות התובעת: התובעת, לילי דהן סגל, ביטחה דירתה ברח' החשמונאים בנתניה אצל הנתבעת, הראל חברה לביטוח בביטוח דירת מגורים בהתאם לפוליסה שהוצאה בשנת 2007. (העתק הפוליסה צורף כנספח לכתב התביעה). כמפורט בכתב התביעה במהלך שנת 2007 החלה להבחין בנזקי רטיבות בדירתה, היא פנתה לסוכן הביטוח שיצר קשר עם חברת ש.ח.ר המטפלת בנזקי צנרת אצל הנתבעת. עובד חברת ש.ח.ר נשלח אליה, אולם לא תיקן הנזק. לאחר מספר חודשים כאשר הנזקים המשיכו שוב נשלח עובד חברת ש.ח.ר שקבע שהנזקים הם כתוצאה מחוסר איטום בגג. בלית ברירה התובעת פנתה לבעל מקצוע פרטי מטעמה שיבדוק הנזקים. בדיקתו העלתה שקיים פיצוץ בצנרת אשר היווה את המקור לרטיבות בביתה. הנתבעת הפרה את הוראות חוזה הביטוח ולא שילמה לה עבור נזקיה תגמולי ביטוח. התובעת אף הזמינה שמאי מטעמה לבחון את מקור הנזק ולהעריכו. השמאי מצא שמקור הנזק הינו נזילה בצנרת הגג. השמאי מצא נזקים בגג הבית, וכן במפלס חדרי השינה ובאמבטיה. השמאי העריך עלות הנזקים בסך הכל בסך של 63,450 ₪. משכך הגישה התביעה בסך זה.

טענות הנתבעת: הנתבעת טענה ראשית להתיישנות התביעה כנגדה שכן התביעה הוגשה ביום 9.2.10, כאשר כבר ביום 4.2.07 התייצבו בדירת התובעת נציגי חברת ש.ח.ר אשר דחו טענותיה.

כן טענה שהתובעת לא קיימה חובותיה למתן הודעה בהתאם לסעיף 23 לחוק חוזה ביטוח.

לגופו של ענין טענה הנתבעת שנזק התובעת אינו מכוסה במסגרת הפוליסה שכן נובע כתוצאה מחדירת מי גשמים כתוצאה מאיטום לקוי של גג המבנה וכן כתוצאה מנזק שמקורו בכשל באיטום וחור בבסיס אמבטיית האמייל.

בהמשך הגישה הנתבעת חוות דעת שמאי מטעמה שבחן הנזקים וכן עלותם.

בדיון ההוכחות שהתקיים נחקרו התובעת, השמאי מטעמה מר דוד בוקר, וכן מר שלמה קרוואני שביצע התיקונים אצל התובעת ומר זאב צור סוכן הביטוח שלה.

עדי הנתבעת שנחקרו היו שמאי הנתבעת תומר פלינר, מר ראובן אוחנה עובד מחלקת תביעות רכוש אצל הנתבעת ומר אבי בלומנרייך, מנהל מחלקת קשרי לקוחות בחברת ש.ח.ר נזקי צנרת.

דיון משפטי:

כעולה מחוות דעת השמאים קיימים שלושה מוקדי נזק:

מפלס קומת הגג.

מפלס גרם המדרגות.

מפלס חדרי השינה בחדר האמבטיה.

התיישנות – האם קיימת התיישנות בתביעת התובעת?

בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח תביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח.

אין מחלוקת שכבר ביום 4.2.07 הגיע נציג חברת ש.ח.ר לבית התובעת בשל טענותיה לרטיבות בקיר בחדר האמבטיה. עם זאת וכעולה מנתוני הקריאה מיום זה (צורפו כנספח לתצהיר עדותו הראשית של מר אבי בלומנרייך(, הקריאה היתה בגין נזקים בחדר האמבטיה בלבד. מכאן שבאשר לנזקים במפלס קומת הגג ומפלס גרם המדרגות בשלב זה טרם אותרו נזקים אלה, ולא הוצגה בפני כל ראיה לכך שכבר בשלב זה טענה התובעת לנזקים במפלסים אלה. על כן איני יכולה לקבוע שקיימת התיישנות לגביהם שכן לא הוכח בפני מתי אירע מקרה הנזק.

מנתוני הקריאה עולה שבוצעה בדיקה בחדר האמבטיה בלבד שם נמצא שהאמבטיה רקובה ואין נזק בצנרת. מכאן שאיני יכולה לקבוע שבשלב זה טענה התובעת גם לליקויים במפלס קומת הגג וגרם המדרגות.

באשר לנזק בחדר האמבטיה, טוענת התובעת שבבדיקה מיום 4.2.07 מצא נציג חברת שחר שנזק זה אינו מכוסה בפוליסה ולכן טרם החל מועד ההתיישנות. כן טוענת שהוטעתה אז לחשוב שאין בידיה עילת תביעה, רק כאשר נערכה בדיקה על ידי השמאי מטעמה התגבש נזקה.

איני יכולה לקבל טענה זו. נזק התובעת בחדר האמבטיה התגלה טרם ליום 4.2.07 שאז הוזמן נציג חברת ש.ח.ר לתקנו. העובדה שהוא מסר לתובעת שנזק זה אינו מכוסה בפוליסה אינה משנה לענין תחילת מירוץ ההתיישנות. באותו מועד התגלה לתובעת מקרה הביטוח, אשר לטענתה מכוסה בפוליסה, ומשכך מרגע זה מתחיל מירוץ ההתיישנות.